לשבת  כז' תשרי  26 אוקטובר

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת בראשית: העולם נברא בשישה ימים

מה קורה בפרשת השבוע

העולם נברא בשישה ימים

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. העולם היה ריק, שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים. ביום הראשון לבריאת העולם אמר האלוקים: יהי אור! ויהי אור. הוא הבדיל בין האור ובין החושך. הוא העניק לאור את השם 'יום', ולחושך קרא 'לילה'.

בורא העולם המשיך לברוא את עולמו:

ביום השני הוא הפריד בין המים, כשחלקם משמשים כמים על הארץ וחלקם נמצאים מעל לרקיע; ביום השלישי הוא קיבץ את המים שעל הארץ אל מקום אחד וגילה את היבשה. ליבשה הוא קרא 'ארץ', למים הוא קרא 'ימים', וציווה שהארץ תוציא צמחים ועצים; ביום הרביעי הוא ברא את השמש, הירח והכוכבים וקבע אותם ברקיע השמים, כשהשמש מאירה ביום והירח והכוכבים בלילה; ביום החמישי הוא ברא את הדגים, התנינים והעופות; ובשישי הוא ברא את הבהמות, החיות והשרצים השונים בארץ.

לאחר-מכן הוא אמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וברא את האדם הראשון מן העפר, וביום השביעי הוא סיים את בריאת העולם ושבת מכל מלאכתו. הוא העניק ברכה מיוחדת ליום השבת, שכן בה נגמרה מלאכת הבריאה.

בגן העדן

אנו שבים לאירועים שאירעו ביום השישי לבריאת העולם.

את האדם שם האלוקים בגן עדן, שם היו עצים יפהפיים נותני פירות. נהר שנבע משם נחלק לארבע נהרות נפרדים: פישון, גיחון, חדקל ופרת.

בורא העולם הביא את כל החיות לפני אדם הראשון כדי שיעניק להם שם, ולאחר-מכן אמר "לא טוב היות האדם לבדו" והחליט לברוא לו בת זוג. הוא הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע וברא ממנה את האישה. כשראה אותה אדם הוא העניק לה את השם 'אישה' שכן היא נוצרה מן האיש.

אלוקים בירך את האדם ואשתו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ." הוא גם הזהיר אותם שלא לאכול מעץ שכונה "עץ הדעת טוב ורע" וגדל בגן העדן.

חטא עץ הדעת

הנחש הערמומי פנה אל האישה בשאלה: האם זה נכון כי אלוקים אסר עליהם לאכול מפירות העצים בגן העדן? "לא מדוייק" השיבה האישה, "הוא התיר לנו לאכול מעצי הגן, אך אסר עלינו לאכול או לגעת בפירות עץ הדעת פן נמות."אל לך לחשוש" הרגיע אותה הנחש, "לא תמותו; אלוקים יודע כי אם תאכלו מפירות העץ תדעו להבחין בין טוב ורע, ובכך תדמו אליו - לכן הוא אסר עליכם לאכול מפירות העץ."

דבריו של הנחש שיכנעו את האישה. היא אכלה מפרי עץ הדעת ואף העניקה לבעלה מהם. אכילת הפירות השפיעה עליהם והם הבחינו כי הם ערומים, ולפיכך תפרו בגדים מעלי עץ התאנה.

העונש

לפתע שמעו אדם ואשתו את קולו של האלוקים ומיהרו להתחבא. "איכה?" קרא בורא העולם לאדם הראשון, והוא השיב "שמעתי את קולך ומיהרתי להתחבא מכיוון שאני ערום." - "כיצד נודע לך שאתה ערום? האם אכלת מן העץ אשר ציוויתיך שלא לאכול ממנו?" אדם מיהר להאשים את אשתו שנתנה לו לאכול מפירות העץ, והיא האשימה את הנחש שפיתה אותה לעשות זאת.

בורא העולם העניש את כל המעורבים בחטא בעונשים הבאים:

רגליו של הנחש יקוצצו, והוא ייאלץ ללכת על גחונו. הוא יאכל עפר במשך כל ימי חייו, ואיבה תמידית תשרור בין הנחש ובין צאצאי האישה כשהם מנסים להרוג זה את זה; האישה תסבול צער בעת ההריון, הלידה וגידול הילדים, והאיש ימשול בה; האיש ייאלץ לעבוד את האדמה אך היא תצמיח לו קוצים ודרדרים. בזיעת אפיו הוא יאכל לחם, עד אשר ישוב אל האדמה ממנה הוא נברא.

לאחר-מכן עשה עבורם האלוקים כותנות עור, וגירש אותם מגן עדן.

קין והבל

לאדם ולאשתו - לה הוא קרא בשם חוה, כי היא הפכה לאם כל חי - נולדו שני בנים: קין והבל. הבל היה רועה צאן וקין עבד את האדמה. שניהם הביאו מנחה לבורא העולם, קין הביא מפירות האדמה והבל הביא מן המובחר שבצאנו. אלוקים פנה אל מנחתו של הבל, אך לא התייחס אל מנחתו של קין. הדבר העציב את קין. "מדוע נעצבת?" שאל אותו האלוקים. "אם תיטיב את דרכך תקבל שכר, ואם תחטא תיענש."

אך קין לא נרגע. באחד הפעמים, כששהה בשדה עם הבל, הוא החל לריב עם אחיו ולבסוף רצח אותו. "איה הבל אחיך?" פנה אליו האלוקים, וקין העמיד פנים של חף מפשע - "אינני יודע. האם שומר אחי אנוכי?"

"מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" אמר האלוקים והעניש את קין כי הוא ינדוד בארץ ולא יוכל להתיישב במקום אחד. עם זאת, הוא העניק לו אות שמימי כדי שלא יהרגוהו.

העולם מתפתח

המשך פרשת בראשית עוסקת בבן הנוסף שנולד לאדם - שת, בילדים שנולדו לקין (אחד מהצאצאים, למך, הרג את קין סב-סבו בטעות. בכך התקיימו דבריו של בורא העולם "כי שבעתיים יוקם קין" כיוון שלמך היה דור שביעי מקין) ובצאצאיו של שת: קינן, מהללאל, ירד, חנוך (שנלקח השמימה בדמי ימיו), מתושלח, למך ונח שקיבל את שמו בנבואה שכן הוא יהיה זה שינחם את האנושות מקללתה של האדמה. לנח נולדו שלושה בנים: שם, חם ויפת. בתקופתו של נח גברו חטאיהם של בני האדם, ובורא העולם התחרט על כך שברא את עולמו ונתן לבני האדם 120 שנה כדי שיחזרו בתשובה; ונח מצא חן בעיני ה'

לא מבזבז זמן

מדוע אלוקים ברא אותנו, אם בסופו של דבר נשוב לנקודת ההתחלה?

 
את השאלה הבאה קיבלתי בדוא"ל:

"אלוקים,

מדוע בראת אותי, יצור גשמי וחומרי? האם בראת אותי כדי שאשוב אל השמיים מהם באתי? מה הרעיון, הרי היית יכול שלא לברוא אותי מלכתחילה! מדוע אני צריך לצאת למסע החיים כדי לשוב לנקודת ההתחלה?

מדוע, אלוקים יקר, אתה מבזבז לי את הזמן"?

המשל הטוב ביותר שהצלחתי למצוא עבור נושא זה הוא מדען היוצא מביתו למסע מסוכן ביערות העד של אפריקה. בסיומו של המסע והמפרך הוא ישוב לביתו. מדוע הוא עושה זאת? האם כל המסע הוא בזבוז זמן אחד גדול, אם בסופו של דבר הוא ישוב לנקודת ההתחלה? ודאי שלא!

הוא ישוב משכיל, איתן להתמודד עם אתגרי החיים, פיקח יותר, מודע לאוצרות הטמונים בעולמו של הבורא ויחיה את חייו בהתאם.

אם החיים שלנו יהיו מלאי משמעות ותוכן, לעולם לא נשאל את עצמנו שאלה כזו.