לשבת   ז' סיון    30 מאי

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת נשא: קורבנות הנשיאים

מה קורה בפרשת השבוע

כחלק ממינוי הלויים לעבודה פעילה במשכן, הורה האלוקים בפרשת השבוע הקודמת (במדבר) לספור את הגברים במשפחת קהת מגיל שלושים ועד לגיל חמישים ולהטיל עליהם את משימת שינוע כלי הקודש השונים.

בפרשת נשא ממשיך המפקד בקרב שבט לוי: הגברים הראויים לעבודה ממשפחת גרשון יהיו אחראיים על שינוע יריעות המשכן השונות שכיסו את הדפנות והתקרה וחלק מגדרות החצר.

בני משפחת מררי יהיו אחראיים על שינוע קרשי המשכן, הבריחים והאדנים (התשובות) וחלק מגדרות החצר.

המפקד העלה את המספרים הבאים:

הגברים הראויים לעבודה ממשפחת קהת: 2,750. ממשפחת גרשון: 2,630. ממשפחת מררי: 3,200. בסה"כ: 8,580.

עוד צוים אלוקיים

עוד ציויים אלוקיים שנאמרו למשה ביום בו הוקם המשכן:

· כהכנה לשכינה האלוקית שתשרה במשכן, האלוקים מצווה את בני ישראל לשלח מחוץ למחנה את הטמאים שבהם (מצורעים וזבים וטמאים) והם ממהרים למלא את פקודתו.

· אדם שגזל מחברו והכחיש את הגזילה ונשבע לשקר, ישיב את הגזילה בתוספת עשרים וחמישה אחוזים וכן יביא קורבן מיוחד ("אשם") למקדש. אם הנגזל מת ללא יורשים עליו לשלם את הסכום לכוהנים.

· כאשר בעל חושד באשתו כי היא בוגדת בו עם אדם מסויים והוא מתרה בה שלא לשהות בחדר לבד עם אותו אדם והיא עשתה זאת למרות ההתראה, בתנאים מסויימים יהיה עליו להביא את אשתו (המכונה: "אישה סוטה") אל המשכן, שם ימחקו פסוקים מן התורה במים, יקריבו מנחת שעורים וישקו אותה בטקס מיוחד. אם היא בגדה, המים יגרמו לה לחלות ולמות מידית; אם לא, היא תזכה להתעבר וללדת.

· אדם שנדר להיות 'נזיר' אסור בשתיית יין, באכילת ענבים למיניהם, בתספורת ובטומאה למתים. במידה והוא נטמא למת עליו להביא קורבן מיוחד לכפרה. לאחר תום תקופת הנזירות הוא יביא אל המשכן כבש (כקורבן עולה), כבשה (כקורבן חטאת) איל (כקורבן שלמים) וכן מנחה העשויה ממצות. במשכן הוא גם יגלח את שערותיו בטקס מיוחד.

ברכת הכוהנים

"דבר אל אהרן ואל בניו לאמר" מורה האלוקים למשה ומעביר להם את הציווי לברך את עם ישראל באהבה ולומר בלשון זו:

"יברכך ה' וישמרך; יאר ה' פניו אליך ויחונך; ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

אם הכוהנים יעשו זאת, אומר האלוקים, אני יברך את בני-ישראל.

מתנות וקורבנות הנשיאים

ביום חנוכת המשכן הביאו נשיאי השבטים מתנה משותפת: שש עגלות ושתים עשר בהמות שיירתמו לעגלות. האלוקים ציווה לחלק את העגלות: שתי עגלות עם ארבע בהמות לבני גרשון וארבע עגלות עם שמונה בהמות לבני מררי. בני קהת לא קיבלו כל עגלה מכיוון שהם נושאים את כלי הקודש על כתפיהם.

לרגל השמחה הגדולה של הקמת המשכן, הביאו הנשיאים קורבן מיוחד. על-פי ציווי האלוקים לכל נשיא ניתן יום נפרד לצורך הקרבת הקורבן.

הקורבן הכיל את הפריטים הבאים:

קערת כסף (במשקל 130 שקלים), מזרק כסף (70 שקלים) מלאים בסולת; כף זהב מלאה בקטורת; פר, איל, כבש ושעיר עיזים; בנוסף, לקורבן שלמים מיוחד הובאו שני בקר, חמישה אילים חמישה גדיים וחמישה כבשים.

התגלותו של האלוקים למשה רבינו

כאשר היה משה מגיע לאוהל מועד, הוא היה שומע את קולו של האלוקים מדבר אליו מעל הכפורת.

"בנה את עצמו בעשר אצבעות" - האמנם?

ומי נתן לנו עשר אצבעות?

 
"הוא אדם שבנה את עצמו בעשר אצבעות". מי אמר זאת? על מי נאמר משפט זה? זה ממש לא משנה, כל עוד אנו יודעים שמשפט זה לא מתאר אותנו.

פרשת השבוע, פרשת נשא, מפרטת את הקרבנות שהביאו הנשיאים של שנים עשר השבטים כאשר הושלם המשכן. לפני כן, לקראת סוף ספר שמות, קראנו, שמשה ברך את העם כשסיימו עבודתם. איזה ברכה נתן להם? אמרו חכמינו, שהוא ברך אותם במילים אלו: "יהי רצון שתשרה השכינה במעשה ידיכם". כמו כן הוא ברך אותם במילים שהפכו, לימים, לחותם פרק צ' בתהילים: "ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".

מדוע להתפלל כעת? ברור שהיה צורך להתפלל לפני בניית המשכן. אז היתה נחוצה התפילה כדי לתת לעם השראה בהבאת הקרבנות והתרומות, ולהוציא אל הפועל כמות אדירה של עבודה שנדרשה כדי ליצור בניין חדש וקדוש. אולם כעת, העבודה כבר הושלמה והכל נמצא במקומו. מה מקום לתפילה זו?

זוהי לא צניעות אלא מציאות. אתה נולדת עם חוש וכשרון טבעי זה. תן אשראי ליוצרך

התשובה היא, שמשה הבין שבניית מקדש לה' אינה רק בידינו. כמובן, אנחנו יכולים להקים את המבנה. זהו החלק הקל. השאלה היא: האם ה' אכן יסכים לגור שם, לעשות אותו לביתו? לשם כך נדרשה תפילה מיוחדת. נזקקנו לברכה למעשה ידינו.

אנשים לעתים כה קרובות מדמיינים שהם עושים משהו בעצמם, לגמרי לבד. רבים מהם מתפארים שהם אנשים שבנו את עצמם בעשר אצבעות. אז כל אחד שלא היה לו אבא עשיר הוא אדם שבנה עצמו בעשר אצבעותיו? האם אתה באמת חושב שההצלחה שלך היא רק בזכות עצמך? עבודתך הקשה, פקחותך העסקית, מיומנות המסחר הערמומית שלך – כל אלה הם סודות ההצלחה שלך?

ומאיפה הגיעו אליך כל החכמה והיכולת? המיומנויות והכשרונות שיש לנו הם מתנות שמים. עלינו להכיר בהן ולהודות על כך. זוהי לא צניעות אלא מציאות. אתה נולדת עם חוש וכשרון טבעי זה. תן אשראי ליוצרך.

חבר שלי שכב פעם זמן ממושך עם כאבי גב. מה קרה? הוא הרים אופניים קטנות עבור בנו בן החמש. שטות קטנה, אך זה השאיר אותו על גבו למשך שבועות.

אני זוכר שלפני כמה שנים נדבקתי באיזה וירוס ונהייתי צרוד לתקופה די ארוכה. הייתי רב קהילה, דרשן, דובר ושדרן רדיו, איש של מילים, שכל פרנסתו סביב יכולתו לומר את הדבר המתאים לכל אירוע, ופתאום הפכתי לחסר יכולת דיבור. בן לילה הפכתי לחסר תועלת – הכל בגלל חיידק קטן.

לחלות לוקח דקה, להבריא יכול לקחת שבועות ואף חודשים. כולנו צריכים לזכור את חולשותינו ומוגבלויותינו. אין זה משנה כמה חזקים, חכמים ומוכשרים אנחנו, כולנו כפופים לכוחות חזקים מאיתנו. אף אחד אינו יכול לעשות זאת בעצמו. אין כזה דבר אדם שעשה זאת בעשר אצבעותיו.

וכך מזכיר לנו משה, שגם אם עבודתנו בוצעה, אנו עדיין זקוקים לברכה מלמעלה. גם אם אנחנו עובדים קשה, ממציאים תוכניות עסקיות מסובכות ביותר או מגישים את ההצעות הנפלאות ביותר, בסופו של דבר אנו זקוקים לתפילה כדי להצליח. עלינו להכיר את יד השם בחיינו ואת תרומתו להצלחתנו. הבה ונעשה את עבודתנו כמיטב יכולתנו, ואז, הבה לא נשכח לבקש מה' יתברך לברך את מעשה ידינו